חיי המוקדמים לא היו קלים. מילדות הסתובבתי בעולם בתחושה שאני לא מוגנת ושאני לבד.
העצב היה בן לוויה תמידי. הרגשתי שאני לא ראויה והגעתי למצבים לא פשוטים.
עם כל הייאוש והכאב, תמיד ידעתי שהמצב כפי שהוא אינו טבעי ושיש מקום ושביל אחר שנכונים וטבעיים לי יותר.
תמיד הייתה לי דואליות בין הדרך הרגילה והמוכרת לשבילים שמרגישים לי נכונים עבורי.
עם הזמן למדתי להקשיב לתנועה הזו שבתוכי וללכת בדרכי.
כשהסיבות לתחושות שליוו אותי צפו סוף סוף, אני כבר הייתי בשלה לראותן. אחרי החושך, הייאוש, הכעס, טיפולים בקונסטלציה וטיפולים נוספים שעברתי. אחרי שליחת אור לכל מיני מקומות חשוכים, נתינת מקום והכרה בכאב שחוויתי בתור ילדה, אני נמצאת במקום אחר לגמרי.
אני נותנת עוד ועוד מקום לכל חלקיי, מבטאת את עצמי יותר, מדייקת את עצמי, שרה, עושה דברים שתמיד רציתי ולא העזתי, אני מסתובבת בתחושת מוגנות וביטחון בעולם, מרגישה טוב ושלמה יותר עם מי שאני.
כל יום שולחת עוד אור לכל חלקיי, מכירה בעוד פיסה ממה שחי בי. רוצה להיות טובה ולעשות טוב בעולם הזה. וגם מצליחה.
מזמינה אתכם להשיל מעצמכם את כל מה שמיותר, מעיב, מכאיב ומעכב. לשחררו ולהיות אתם במהותכם.